(יג) כוס התרעלה. עמ"כ ועיין בס"ד בהגהות ב"ר פט"ז:
(יד) שאין תורה כתורת א"י. בספרי ר"פ עקב יליף לה מן הכתוב (הר"מ ברלין):
(טו) עקרב משרצת ס' שמ"ר פ"א ע"ש:
(טז) מיער אם זכיתם מן היאורה. עמ"כ וע' אדר"ן פל"ד:
(יז) ולבו לא לקה. אף כשנטרד היה לו קצת לבב אנוש בכדי להרגיש בצערו אבל לא דעת צלולה שבפירוש כתיב (דניאל ד') ולקצת ירחין כו' מנדעי עלי יתוב. ומפרש מ"ש לבבי' מן אינשא ישנון שנשתנה קצת. ואידך מ"ד דרש מן אינשא ישנון לגמרי ואידך קרא דלבב אינש יהב ליה מפרש ליה על מלכות בלשצר שנחלשה מלכותו אז כמפורש שם:
(יח) דאר"י על כן הכם כו'. אסתר רבה רפ"א:
(יט) שהיתה מעמדת בגזרותיה. עמ"כ ונראה צ"ל מעמדת פנים בגזרותיה ופירושו מעיזה פנים (וכההיא דב"ר פ' צ"ד כל המעמיד פנים כו') ולכן מושלה בנמר כמ"ש עז כנמר:
(כ) מתיב כו' לרשב"ל בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול כו' נתתי אבחת חרב וגו' ודא מה עבד כו' כצ"ל. דדרש ד"פ חרב על ד' וחרב שלישתיה על ראמולוס ששקולה נגד ג' לר"י ור"ל משני תכפל משמעותו עוד יותר מג"פ:
(כא) אר"י בר סימון דריוש כו'. אסתר רבה פ"ו:
(כב) רבי פנחס כו' לא פרסמוה כו'. ב"ר ר"פ ס"ה:
(כג) לסנקליטין. עמ"כ ובאמת סנקליטין הן יועצי המלך אבל הממונים על ההריגה נקראים ספיליטורין:
(כד) כל כו' כלל אותו רשע כו'. עיין סנהדרין (צב):
(כה) א"ל כותאי מן קדם יהודאי כו' כצ"ל וע' יומא (ס"ט) ובמגלת תענית פ"ח. אבל בפסיקתא דפרה הגי' א"ל בני פלטין דידיה. וכן ראיתי ביוסיפון לרומיים (ושם פורט השרים בשמם):
(כו) חללתי נחלתי וגו' על זקן הכבדת עלך מאד זה ר"ע וחבירו כצ"ל:
(כז) ולמה נקרא כו' שמחזרת כו'. קה"ר פ"א פי"א עמש"ש בהגהות בס"ד: