1
(ז) בר קפרא עביד כו'. ב"ר פס"ד:
2
(ח) טבחה אלו העונשים. מלשון שר הטבחים:
3
(ט) יינה אלו ק"ו כו' שהן עיקר יינה של תורה שצריך להוציאו ע"י טורח כמו היין מן הענבים:
4
(י) שהטיסן הקב"ה כצ"ל והוא לשון פריחה כלשון על גפי שהוא כנפים:
5
(יא) וקרא אותן אלקות הה"ד והייתם כאלהים מקרא זה היא פתוי הנחש ונכון לגרוס אני אמרתי אלהים אתם (תהלים פ"ב) וזהו שמסיים כאן חסר לב אמרה לו כי עפר כו' (כלומר שנחסר מטובת מעלתו הראשונה שהיה בלבו חכמת אלהים והיתה מחיה אותו לעולם) כדכתיב בסיפא דהאי קרא אכן כאדם תמותון:
6
(יב) מי פתי יסור הנה. סור הוא הנוטה מדרך הישר כמ"ש בב"ר פ"נ סורו נא עקמו כו' ולשון הנה פי' רש"י בסנהדרין שם על עץ הדעת ואפשר עיקרי' סמוך על מי פתי יסור הנה הכתוב להלן בפרשה באשת כסילות (ומיושב ביותר לדרשת הגמרא בסנהדרין (שם) מי פתאו לזה אשה):