(יב) י"ח כו' ה' לצורך עצמו. נראה שזהו פרטן. א' גלית (שמואל א' י"ז). ב' מאתים ערלות (שם יח). ג' ויצא דוד וילחם בפלשתים (שם יט). ד' קעילה (שם כג). ה' גשור גזרי ועמלקי (שם כז). ו' צקלג (שם ל). ז' בעל פרצים (שמואל ב' ה'). ח' עמק רפאים (שם). ט' מתג האמה (שם ח). י' מואב (שם). י"א הדדעזר (שם). י"ב ארם דמשק (שם). י"ג ארם בגי מלח (שהיא מלחמה אחרת והוא אדום כמ"ש בתהלים). י"ד בני עמון (שם. וי"א וי"ב). ועוד ארבעה כן מלחמת ד' בני הרפה (שם כ"א) שנאמר בכ"א מהן ותהי עוד מלחמה (וכפשטי' שהן מלחמות אחרות ערד"ק. ולדרשת חז"ל דויך אלחנן את גלית הגת הוא גלית הפלשתי. אפיק חדא ועייל חדא במקומה הא דכתיב (שמואל א' י"ח) ויצאו שרי פלשתים וגו' שכל דוד מכל עבדי שאול) הרי י"ח מלחמות. וחמשה שלצורך עצמו שבהן נראה שהן. א' מאתים ערלות שהיה להתחתן במלך. ב' גשורי גזרי עמלקי שהיו לצורך עצמו לשלול מהם שלל להחיות נפשו ונפש העם אשר עמו. ג' ציקלג. שעל שהיה מתגרה תחלה בעמלק לצורך עצמו הוא שפשט עמלק בצקלג (ועוד נראה שמלחמה זו באה לעונש דוד על שאמר לאכיש שיתחבר עמו להלחם בישראל וכ"מ אח"כ בתועליות הרלב"ג שם). ד' מלחמת בני עמון. דוד הסבה בעצמו על שעבר על ד"ת ושלח לדרוש שלומם כמ"ש ז"ל שם. ה' מלחמת יושבי בנוב מילדי הרפה שכתוב שם ויאמר להכות את דוד אמרו (בסנהדרין צה) שבשביל דוד היתה ע"ש (ואי בעית לאפוקי חד מיניה ולחושבה לצורך ישראל. עייל במקומה מלחמת גלית הפלשתי שמשמעות פשט הלשון שהיה שואל דוד מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי וגו' שבשביל זה הוא שעלה ברצונו תחלה להלחם בו. לכן חשובה לצורך עצמו):