1
(א) נקראו הנביאים מלאכים. עיין ב"ר פס"ח ובמ"ר ר"פ ט"ז:
2
(ב) פנחס בשעה שהיה רוה"ק כו'. לקמן ס"פ כ"א:
3
(ג) מבית אב שלהן. פי' על שם עיקר ענינם. שהוא שליחות לדבר בשם ה' נקראו מלאכים כלומר שלוחי ה' (וש"ב הרב מוהר"ר מאיר ברלין ממאהליב הגיה בית אב שלהן שנקראו הנביאים מלאכים הה"ד כו'. ופירושו בנין אב של כל הדרשות האלו שהביאו כאן הנה מקרא זה אבוהן דכולא):
4
(ד) ביירה ויהב ארנונא. (בסנהדרין כ"ז) אמרי' שמותר לזרוע בשביעית משום ארנונא (ובירוש' משמע חרישה מועטת וע"ש בתוס') ובערוך ע' הונא הביא הגי' אנונא ע"ש פירושו:
5
(ה) לשמוע בקול דברו. א"ר תנחום בר חנילאי זה משה בנוהג כו' כצ"ל. ודרש לשמוע בקול דברו קאי ג"כ על גבורי כח דרישא זה משה שהיה בכחו לשמוע כל הדבור. וכן דרש על זה להלן שויתי עזר על גבור (הר"מ ברלין):