1
בהמת עצמו. מפני שהארס אינו ממית אותה, אלא מזיקה לזמן, ורשאי לעשות כן בבהמתו טמאה שאינה עומדת לאכילה. ועיין בבה"א.
2
סרטה. כלומר, שריטה, סדק. וכמה הן. כלומר, כמה הן שיעור המים שלא יהא בהם משום גילוי.
3
בין מכונסין וכו'. כלומר, בין שהם במקום אחד, בין שהם מפוזרין בכמה מקומות אלא שהן מושכין זה לזה. (ר' יונה בר"ג).
4
של שועין. צ"ל: של שיעין, של שיחין (כגי' כי"ע), כלומר, חבית הנעשית בכפר שיחין, ושיעורה היה ידוע להם. עיין בבה"א.
5
שאין בו וכו'. כנראה שצ"ל: שאין בו [אלא] וכו', כגי' הירושלמי.