ערימה מורחת וכו'. דכנראה שצ"ל: מודדת, ממודדת, מדודה. ואעפ"י שאין תורמין במדה, אבל מכיוון שלא מדד את הכרי, ואינו יודע את יחס הערימה המדודה לכרי שאינו מדוד, הרי הוא עדיין תורם באומד. עיין בבה"א.
נטלה תרומתה וכו'. כלומר, שהיתה לו ערימה שמדד אותה אחרי שנטלה תרומתה, יכול לעשות אותה מעשר ראשון על כרי שאינו מדוד. ואין הוא נקרא מעשר באומד, משום שיכול למדוד אח"כ את הכרי, ואם לא כיוון את המדה ינהג כמשנתנו רפ"ד.
ניטל מעשר שיני וכו'. בבא זו חסרה בכי"ע, ולא נשנית אלא באשגרה. ולפנינו מיותרות המלים "ניטל מעשר שיני" בלבד, ופירושו שבשנת מעשר שני: רצה לעשות אותה מעשר שיני וכו', ובשנת מעשר עני רצה לעשות אותה מעשר עני וכו'. וימדוד את הכרי אח"כ, כנ"ל.
ואם אמ' וכו'. חוזר לרישא (לשו' 65), כלומר, אם היתה לו ערימה מדודה ותרם אותה על כרי שאינו מדוד, אלא שהתנה ואמר שימדוד אח"כ את הכרי (כמו שנוהג במעשרות, עיין לעיל).
תרומתו תרומה... אין תרומתו וכו'. צ"ל: תרומתי וכו' אין תרומתי וכו'. וכל זה הוא חלק מתנאו שהתנה.
שתרם במדה. שהרי ידע את מדת הערימה, והתנה שימדוד ויחשב אח"כ את הכרי, הרי נהג כאן כמנהג המעשרות, עיין לעיל שו' 66.