1
בשעת הפרשתו וכו'. כלומר, מחמת פיזור הדעת שכח ואמר וכו'.
2
מעשר עני. ודבריו קיימין, מפני שאנו מפרשים את דבריו שמתכוין לצדקה (וכר"מ להלן שו' 46), ופודהו ומחלקו לעניים.
3
נתכוון לומ' וכו'. כלומר, כשטעה בדבורו, היא הפרשה בטעות, שאין פיו ולבו שוין.
4
דבריו קיימין. הברייתא כר"מ שסובר אין אדם מוציא דבריו לבטלה, ואנו מפרשים את דבורו שכיוון למעשר שהוא שני לראשון, כלומר המעשר שבא אחרי הראשון.