שיש בו וכו'. המלה "שיש" היא באשגרה מלמטה שהיא חוזרת שם כמה פעמים, וכאן הכוונה יש בו, והיינו שאין משמר שיש בו פחות מארבעה בתי אבות. ועיין בשנו"ס ובבה"א.
שקבעו עצמן וכו'. כלומר, כל בית אב במשמר שלו קבע את יומו לעולם, בכל פעם שהמשמר משרת בבית המקדש.
שמגדילין וכו'. הכוונה כאן לכהנים שלא הכירו את המשמר שלהם, והיו נטפלים למשמרות אחרים. ויש שהגדילו את המשמרות פעם בחודש וכו'. ועיין בבה"א.
אין אסור וכו'. כלומר, אין אסור לשתות יין אלא אותו היום הקבוע לעבודתו בבית המקדש, שמא יעלה לירושלים ויהא שתוי ולא יוכל לשמש, אבל הוא מותר בשאר כל הימים. ומדברים בכהנים שמחוץ לירושלים בזמן הבית, עיין להלן, שו' 21, בבה"א.
כל שאין מכיר וכו'. ברייתא זו נסמכה לסיפא של פ"ב מ"ז, לאיסור תספורת של אנשי משמר. עיין בבה"א.
כל אותו חודש. המלה "אותו" היא באשגרה מלעיל (ובדפוסים חסרה), וכאן הכוונה שאסור לספר כל חודש וחודש, משום ספק שמא הוא יום טוב שלו, אבל יותר מחודש לא אסרו לו, שהרי אף בזמן משמרתו אם קרה וגדל פרע מגלח שלא יפסל מעבודה. והתוספתא מדברת בזמן הבית, ובכהנים שחוץ לירושלים. אבל בשתיית יין לא נאסרו כלל אם אין מכירין את משמרתם, לשיטת התוספתא והירושלמי, עיין בבה"א.
אסור לעולם וכו'. כלומר, להסתפר לעולם, משום ספק שמא הוא יו"ט שלו (ואם יקראו אותו לירושלים, יסתפר כדי להתכשר לעבודה), אלא שתיקנתו קלקלתו, והיינו קלקלתו שאינו מכיר את משמרתו תיקנה אותו והתירתו להסתפר, משום שהיא גזירה שאינו יכול לעמוד בה. (ע"פ הירושלמי). ועיין בבה"א.