1
או שותה וכו'. כלומר, דינה ככל ספק סוטה, מפני שהעדיות מבטלות אחת את השניה, וכמסורת שלפנינו במשנתנו ספ"ו.
2
לא כל הימנו וכו'. ר' יהודה סובר שלעניין לאוסרה לבעלה עד טומאה אחד כשנים הוא, ואין היחיד מכחישו, אבל לעניין כתובה יש כאן עד כננד עד, ואינו נאמן להפסידה, עיין בה"א.
3
אלא עד אומ' וכו'. חוזר לדברי הת"ק.
4
בטל יחיד וכו'. עיין בה"א.