1
את הקנקן. כלומר, אם זלף יין לתוך הקנקן וגפו, ואח"כ קרא עליו שם מע"ש קנה מעשר, וחייב לאכול כנגד הקנקן.
2
ואסר דמיו. פיסקא זו באה לכאן באשגרה מן המקבילה בבכורים, ואינה שייכת לכאן, שהרי אף שביעית אוסרת את דמיה. עיין בבה"א.
3
עירוביו וכו'. כלומר, בין תערובת של מע"ש וודאי ובין תערובת של ספק מע"ש אוסרת בכל שהוא, שהרי מע"ש הוא דבר שיש לו מתירין, מפני שאפשר לפדותו.
4
לאכילה. כלומר, מחוץ לירושלים.