כחרובין. כלומר, שאין להם שלש ארצות, ואוכלין עליהם עד שיכלה האחרון שבהם בא"י.
עליהן וכו'. כלומר, את העלים שלהם (של עוגסין וקרסטמילין וכו').
רביעה שניה. כלומר, הגשם השני, והוא כ"ג במרחשון.
של השלחין. כלומר, ירק שחיותו כ"כ מרובה שנתקיים אפילו בבית השלחין (ארץ יבשה וצמאה למים), אינו כלה אפילו בשמינית, ואוכלים עליו את מינו.
קולסי כרוב וכו'. כלומר, שרשי בדי כרוב שיבשו, ואינם רגילים למאכל אדם, אסורים בהנאה, ואין מסיקים בהם (עיין לעיל פ"ה שו' 34 ואילך). והלשון היא באשגרה מלעיל (הנ"ל), וכאן הכוונה שאין אוכלין עליהם ירקות, הואיל ויבשו, ואין דינם כברישא.
אוכלין עליהן. לפי ר"ש מכיוון שעדיין לא הוקשו כעץ, עדיין אוכלים עליהם.
כיוצא בו מגביב וכו'. כלומר, אם יבשו כל כך שבירק אחר כיוצא הוא כבר מגבב ביבש לאכילת בהמה בלבד, הרי דינו ככלה מן השדה אפילו לר"ש, ואין אוכלים עליו ירקות לחים, מפני שאין אוכלים מן הלח על היבש אפילו לר"ש.