1
מותר. פירשו בירושלמי "שירקות שדה (המותרים משום ספחים) מצויים", ומכיוון שהבטיח להמציא לנחתום ירקות בשביל הככר חייב להעמיד לו מקחו, ונמצא שאין כאן פריעת חוב אלא חליפין. עיין בבה"א.
2
אוסרין. פירשו בירושלמי שהם סוברים "שאין ירקות שדה מצויין", ואין כאן חליפין אלא הבטחה לשלם, ואסור לפרוע חוב מדמי שביעית.
3
מוכר לכולן. פירש הרש"ס משום שנראה שלקטו ע"מ למכור, ומיגנייא מילתא, ונראית כסחורה.
4
שלו ושלהן. כלומר, מוכר את שלו בלבד, ואח"כ מוכר שלהם במיוחד.