1
קישושות. כלומר, קשים קטנים המפוזרים על גבו, ומכיוון שהם תלושים לא החמירו בו בזבל. ועיין במשנ' פ"ד מ"א.
2
כדי שירבה. כלומר, שאף הם ירקבו, וירבו את הזבל, מפני שאין איסור לרבות זבל בשביעית.
3
ועודרין אותו וכו'. שאין איסור חרישה אלא בקרקע, ובפרט כאן שאין כוונתו לשם חרישה, עיין להלן שו' 46.
4
אין מוסיפין וכו'. במשנתנו (רפ"ג) התירו להוציא זבלים לאשפתות שבתוך שדהו אחרי שכבר פסקו עובדי עבודה בשביעית (כלומר, אחרי עונת העבודה), וכבר אין כאן חשד. ואמרו שם שעושה שלש אשפתות לבית סאה, ומוציא לכל אשפה עשר קופות ("משפלות") בנות חמש עשרה סאין לכל אחת, כלומר עושה ערימה בת מאה וחמשים סאה לכל אשפה.