1
אין מטבילין וכו'. כלומר, בכלי טמא, שהרי כשהוא מטביל את המים (כשמכניס את כל הכלי למקוה, עד שהמים עוברים וצפים על שפתו), טהר גם הכלי. ועיין בבה"א.
2
בכלי אבן. כלומר, שאין מקבלין טומאה, והמים נטהרים בהשקה גרידא (כשמשיק שפת הכלי, ומגיע מים למים), ואסור לעשות כן בשבת, אבל מותר לטהר אוכלין ביו"ט.
3
להטבילן. כלומר, את המים ע"י כלי מקבל טומאה, ואסור לעשות כן אפילו היו בכלי טהור שהרי נטמא ע"י המים, ואין טובלין כלי אפילו אם נטמא בוולד הטומאה. ועיין בבה"א, שו' 28.