1
בשלשה עשר וכו'. ואם נמצא בשלשה עשר, הרי היה ראוי בתחילת זמן הקרבת הפסח, ואם לא הקריבו יש כאן דיחוי בידים, ואינו קרב כלל.
2
בארבעה עשר וכו'. כלומר, אפילו בשחרית, ותנא זה סובר כבן בתירה שבדיעבד כשר הפסח אפילו הקריבו בשחרית, והואיל והיה אבוד בתחילת היום, ולא היה ראוי באותו זמן, אין כאן דיחוי בידים, והוא עצמו קרב, ועיין בבה"א.
3
שלא קרב וכו'. כלומר, שהיה אבוד ולא קרב (ודינו כמותר הפסח), יקרב ברגל שני, ואם משום איזה טעם לא קרב בשני יקרב ברגל שלישי. ובין רגל לרגל אינו עובר בעשה לשיטת בני א"י, עיין בבה"א.