מוסגר וכו'. כלומר, מוסגר שאינו זקוק לקרבן שוחטין עליו ביום שביעי לטהרתו ואעפ"י שבשעת שחיטה אסור בקדשים שהוא טבול יום, אבל הרי בלילה יהא מותר, ואינו מחוסר מעשה, והערב שמש ממילא אתי.
מוחלט וכו'. שהוא אסור בקדשים עד שיביא קרבנו ביום השמיני לטהרתו שוחטין עליו בשמיני, אעפ"י שעדיין לא קרבה חטאתו, משום שחזקה אין ב"ד מתעצלין בו, ובערב יהא מותר בקדשים.
יום ארבעים וכו'. כלומר, יולדת שהפילה זכר ליום ארבעים לטבילתה, או נקבה ליום שמונים לטבילתה, ולא ראתה דם בלידתה, שוחטין עליה באותו יום, שהרי אינה חייבת בקרבן. והברייתא מוסיפה שלאו דווקא זב בן שתי ראייות, שומרת יום כנגד יום (כמשנתנו), ומצורע ומצורעת שטהרו מתוך הסגר יתכן שאינם מחוסרי כפרה, אלא פעמים שאף יולדת כיוצא בהם, עיין בבה"א.
וכולן שנטמאו וכו'. הברייתא סמוכה למשנתנו (פ"ח מ"ה): זב שראה שתי ראיות שוחטין עליו בשביעי וכו'. וכוונתה: וכולן (כלומר, זב בן שתי ראיות, שומרת יום כנגד יום בין אם ראתה יום אחד, בין ראתה שני ימים) שנטמאו (כלומר, שראו זיבה, לובן באיש, ואודם באשה) בין לפני זריקה בין לאחר זריקה חייבין בפסח שני, שהרי נטמאו למפרע, דומיא דמפקח בגל, שהוא חייב בפסח שני, אם נטמא. ועיין בבה"א.
פעמים שהן וכו'. כלומר, המנויים במ"ו (החולה והזקן שאם אירע בהם פסול פטורין מלעשות פסח שני). עיין בבה"א. שאין מפקיח וכו'. כנראה שצ"ל: שמפקיח וכו'.
בצד השני הרי הן וכו'. יש כאן השמטה ע"י הדומות וצ"ל: הרי [הוא כיוצא בהן, ופטור מלעשות פסח שני. היה גל עגול] הרי הן כיוצא בו, וצריכין וכו'. עיין בשנו"ס.
וכולן שנטמאו וכו'. כלומר, אבל "כולן" ששנה הת"ק כאן שו' 46) שנטמאו לאחר זריקת דמים הרי מפקח הגל כיוצא בהן, שצריכין לעשות פסח שני, וגם הוא (בגל עגול) טמא למפרע, וצריך לעשות פסח שני, אף שנתגלה המת לאחר זריקה.