1
ומחוסרי כפרה. כלומר, שנתעכב ולא הביא קרבנו לפני התמיד.
2
מחוסרי כפרה. כלומר, בשאר ימות השנה, כמפורש בבבלי.
3
ומורקו וכו'. אעפ"י שבקדשים מצוה למרק, מ"מ המירוק אינו מעכב, וכמחתך בשר בעלמא הוא, וכבר הוכשר בשחיטה.
4
לטמאים ולטהורים. ליתא בכי"ע, ולפנינו היא השלמה מיותרת ממשנתנו, ובהם אף אבא שאול (עיין להלן) מודה.
5
מקצתו ככולו. שהרי אפילו לא חשב לאכול אלא כזית חוץ לזמנו פיגל את כל הקרבן.
6
טומאה לא עשה בה וכו'. כלומר, אם שחט לטהורים ולטמאים, אף אבא שאול מודה שהוא כשר. ולפי הגירסא שלפנינו (לעיל שו' 14) פירושו, שאם נטמא מקצת הבשר לא נטמא השאר אם אינו מחובר לו. עיין בבה"א.
7
זמן שאין נוהג וכו'. כלומר, שהרי הזמן אינו שוה בכל הקדשים, ולא עוד שבפסח אינו נאכל לשיטת ר"א אלא עד חצות, מה שאין כן טמאים שאסורים בכל הקדשים.
8
שהותרה מכללה. כלומר, בציבור.