1
שלא היו לשות וכו'. כלומר, בכל יו"ט, ואפילו במים שהוחמו לשתייה, משום חשד הערמה שהכינו בכוונה מיו"ט לחול.
2
אמ' לו ר' ליעזר וכו'. במשנתנו (פ"ג מ"ג): כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב (כלומר, בפסח, שהרי אסור לאפותה משום שהיא אסורה באכילה, ולשורפה אי אפשר שאין שורפין ביו"ט, ואם יניחה כמות שהיא תחמיץ). ר' אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה וכו'. אמר ר' יהושע לא זה חמץ שמוזהרין עליו וכו'.
3
שמפרישין חלה וכו'. כלומר, ומניחה להחמיץ.
4
אך אשר יאכל וכו'. ועובר על לא תעשה כל מלאכה.