לא ילקט וכו'. כלומר, בנו קטן, מפני שזוכה לאביו, ואביו אסור בלקט מפני שיש לו חלק בתבואה.
בנו אחריו. ופירשו בגמרא שר' יוסי סובר שעשו כאן את שאינו זוכה כזוכה, והקטן זוכה מתחילה לעצמו, והרי לו אין חלק בתבואה.
אבל העריסין וכו'. מבאר את משנתנו (פ"ה מ"ו): לא ישכור אדם וכו', ודווקא בפועל אסור לשוכרו ע"מ שילקט בנו אחריו, שיש לחשוש שבשביל זה פחת לו הפועל משכרו, ונמצא בעה"ב פורע חובו במתנות עניים, אבל באריס מותר, משום שעשו את שאינו זוכה כזוכה (וכר' יוסי לעיל) והקטן זוכה לעצמו, וחשש של הפחתת שכר אין כאן.
פקיעין. כלומר בקיאין.
אין שכחה. מפני שאין שכחה בעיר, אם לא שכח לפני כן בשדה. ומכיון שזכר בעיר, אפילו שכח אח"כ אין כאן שכחה. ועיין בבה"א.
ר' שמעון וכו'. נוסחא כפולה. ועיין בבה"א.
כל שדהו עומרים וכו'. כלומר, שאין בדעתו לאגוד את העומרים הקטנים ולעשותם גדולים הרי הוא כמעמר לגדיש, כלומר למקום גמר מלאכה, ויש לו שכחה.
חררה בגדיש. צ"ל: כגדיש (וכן אפשר לקרוא גם בכ"י). ופירושו שמעמר כל שדהו לחררה, והיינו בצורה עגולה כגלגל, הרי הוא כמעמר לגדיש, וכלעיל.