1
חייב בפיאה. שהרי חובת הפיאה היא בקמה.
2
פטור מן הפאה. בתו"כ ממעט ליה מן הכתוב, שדך ולא שותף עם הגוי.
3
שהגוי ממחה וכו'. כלומר, שאין הגוי מניח לישראל שיתעסק בחלקו (של ישראל) כמו בשל עצמו בלבד, אבל אם לא איכפת לו לגוי אם הישראל עושה בחלקו כמו שהוא רוצה, הרי זה כאילו קנו ע"מ לחלוק, ומתחייב חלק ישראל בפיאה. עיין בבה"א.