1
בעלי מומין וכו'. כלומר, צמר של בכור בעל מום אוסר בכל שהוא, שהרי אפשר לשחטו, ובשחיטתו ניתר הצמר שנשר בחייו. עיין בבה"א.
2
יבקר. ר' יוסי לשיטתו (בכורות פ"ה סמ"ה) שאפילו במום ברור (נקטעה רגלו) צריך בקור מומחה, וכל זמן שלא ביקרו מומחה דינו כנשר הצמר מבכור תם שאין שחיטתו מתירה את הצמר שנשר מחייו, ואינו אוסר בכל שהוא, אלא כמלוא היסט. עיין בבה"א.