שומרת יבם וכו'. כלומר, ועשה בה מאמר, כפירוש הירושלמי והבבלי. יפר. כלומר, בשותפות עם האב, אם נפלה לו מן האירוסין.
שאין לבה וכו'. לבה=לי בה.
משבאת לרשותי ניגמרה וכו'. כלומר, כשנתארסה לי ניגמרה לי והנני מפר יחד עם האב.
משבאת לרשותי אינו דין וכו'. כלומר, כשעשיתי בה מאמר.
שלא חלקת וכו'. כלומר, לעניין מיתה, אם זנתה, שאפילו אם אין כאן אלא יבם אחד שעשה בה מאמר פטורה.
הבל אילו הייתה וכו'. כלומר, חבל, והלוואי והיית בימי ר' אלעזר בן ערך שסבר שמאמר קונה קניין גמור אף לפטור את הצרה, שמא היה מקבל את תשובתך בעניין הפרת נדרי היבמה אחרי המאמר, אבל לאמיתו של דבר אף הוא סבר בשעתו שגם לעניין הפרת נדרים אשתו היא. ועיין בבה"א.
אמ' לו ר' ליעזר מקוה יוכיח וכו'. צ"ל: אמ' לו [ל]ר' ליעזר וכו'. והכוונה לשיטתו (במשנ' פ"י מ"ז) שהבעל יכול להפר נדרים שעדיין לא נדרה, ודרש ק"ו, אם הוא יכול להפר נדרים שבאו לכלל איסור, ק"ו אם עדיין לא באו.
עד שלא ידור. שהרי יכול להתנות מתחילה ולבטל כל נדריו שידור מכאן ולהבא.
רצה להקים מקים. כלומר, שהרי בשעת נדרו רשאי שלא להשגיח בתנאו, ואם זוכר את התנאי ומכל מקום נודר, חייב לקיים את נדרו. נמצא שאין ההפרה (התנאי) מבטלת את נדרו, אלא בשעת הנדר עצמו, שהוא נודר על סמך התנאי, מה שאין כן באשתו שהפרתו מתקיימת מיד, ואינו יכול לחזור בו, ולפני שנדרה אין להפרתו על מה לחול.