1
שנזר וגילח וכו'. ואעפ"י שרבו אמר לו לשתות, ומן הדין עליו לציית לרבו, מ"מ אם שמר את נזירותו וגילח ויצא לחרות יצא בדיעבד, ואין מבטלים את קרבנותיו.
2
נזר ולא גילח וכו'. הואיל ועדיין לא הביא את קרבנותיו דינו כאילו זלזל בנזירותו כל הזמן (שהרי היה מותר לו להטמא) ולא יצא ידי נזירותו.
3
משעה שנטמא. וימים שמנה לטומאתו (אם הזה ושנה) עולים לו. ועיין בבה"א.