1
אי זה חנוך וכו'. כלומר, שהתירו במשנ' פ"א מ"ו.
2
נברכה. כלומר, נברכת שהתירו במשנ' הנ"ל.
3
בקיע. נקע, כעין עריבה חצובה בכותל הסלע (לקבורה זמנית). וצורתה החצונית כעין אבוס, או שוקת. ועיין בבה"א.
4
ר' יוסה וכו'. צ"ל: ר' יהודה (כגי' כי"ע וכי"ל), שאוסר (במשנ' פ"א מ"ז) לאשה לסוד במועד, אף הוא מודה בסיד שיכול לגמרו, שהיא יודעת שהסיוד יגמר ויתקלף בתוך המועד, שהיא מותרת, משום שהיא שמחה לאחר זמן בתוך המועד.