1
אחריה וכו'. נתפרש לעיל, עמ' 160, שו' 13 ואילך.
2
ויאכל צמחונות. צ"ל: תאכל (עיין בשנו"ס) צמחונות, כלומר, כשהתלתן רכה, ואין בה משום הפסד אוכלים.
3
בטומאה וכו'. ב"ה לא חששו לטומאת תלתן של תרומה, מפני שאינו אוכל גמור, אבל החמירו בחפיפתה, כדי שלא יראה כאילו סך תרומה בטומאת הגוף.
4
חוץ מחפיפתה. לדעת ר' יהודה, כולם מודים שהחפיפה נעשית בטומאה, מפני שכבר נמאסה כשנתנו אותה על הראש.
5
חוץ משרייתה. כלומר, בשרייה כ"ע מודים שנעשית בטהרה, כדי שלא לטמא אותה בידים בתחילת מעשיה.
6
כרשינין וכו'. כלומר, דינם כתלתן, מפני שהוא מאכל בהמה, ואינם נאכלים לאדם אלא בשני בצורת.
7
ושפין וכו'. דרכם היה לשרות את הכרשינים כדי שתרד קלפתם, ואח"כ שפין אותם כדי להסיר את הקלפות שלא ירדו בשרייה.
8
לכל כהן. כלומר, אפילו לכהן ע"ה, שהרי חזקתם מאכל בהמה, וכל מעשיהם בטומאה.