1
מפני שמעל וכו'. כלומר, ויצא ההקדש לחולין, וחולין הן בידה, אבל בשוגג לא מעל, ועדיין הוא הקדש, ואינה מקודשת.
2
טובת הנאה שוה פרוטה וכו'. ר' יהודה חולק על הרישא, וסובר שהמקדש בקדשי מזבח בחלק חשוב שיכולה לקבל מכהן שוה פרוטה בעד החלק מקודשת, אבל אין בו שוה פרוטה בטובת הנאה, אעפ"י שיש בו שוה פרוטה בעצמו (לוא היה חולין) אינה מקודשת. ועיין בה"א.
3
נראין דברי וכו'. הדברים סמוכין למשנתנו פ"ב מ"ח, ובהקדש אם קידש בשוגג מקודשת, מפני שנתחלל, ובמזיד לא נתחלל ואינה מקודשת כר' יהודה, אבל מע"ש ממון גבוה הוא, ואם קידש בו בין בשוגג בין במזיד לא קידש, כר"מ.