וסנפו וכו'. כלומר, עינפו וכיסהו בתוך שאר המומים שפרט אינה מקודשת, ואין אומרים הואיל וקבל עליו הבעל מומים גדולים בוודאי קבל עליו עוד מומים, אעפ"י שלא הזכירן. עיין בבה"א.
ומום אחר וכו'. כלומר, שהזכיר בפירוש שיש בה עוד מום, אעפ"י שלא פרט ולא סימן את מהותו, אין זה מקח טעות, שהרי לא הטעה את הבעל. ועיין בבה"א.
מודי' חכמים לר' מאיר וכו'. במשנ' פ"ז מ"ח: נכנסה לרשות הבעל, הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו וכו' דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים וכו' במומין שבגלוי אינו יכול לטעון. ופירש הרמב"ן, שאעפ"י שבמשנתנו מגרעין החכמים את כוחו של הבעל, ומניחים שהוא בודק יותר מאשר להנחת ר' מאיר, מודים במומין שדרכן לבוא מלידה שעל האב להביא ראיה, אעפ"י שהיא כבר ברשות הבעל. ועיין בבה"א.
ונמצאו בה וכו'. בכי"ע הוגה: בו, כלומר, שאין טענת מומין בבעל. ועיין בבה"א.