הבגר בתביעה. צ"ל: כתביעה (כגי' כי"ע), וכמשנתנו פ"ה מ"ב: "נותנין לבתולה שנים עשר חדש" (כלומר, נותנין לה זמן לכניסתה לחופה להכין תכשיטיה), ואין הבעל יכול לכופה להכניסה לחופה. ואם בגרה הרי היא כתבועה.
לעכב. כלומר, שלא תכנס לחופה עד שתגדיל. ועיין בבה"א.
הכל תרומה. כלומר, אם הגיע זמן ולא נישאו, נותן לה ארוסה כהן הכל תרומה, וכשיגיעו ימי טומאתה תמכרנה ותקח חולין.
בת ישראל לכהן וכו'. כלומר, שמעולם לא הורגלה להזהר בטהרת תרומה.
מוכרת וכו'. פירש"י: נותנין לה תרומה כשיעור שאם באת ליקח מחצה חולין לא תפחות מן דמי מחצית חולין, אבל טורח מכירה מוטל עליה וכו'.
זו משנה ראשונה. כלומר, שאוכלת בתרומה אחרי הגעת זמן, ולא נישאו (והכוונה למשנה אמצעית, ולמשנה ראשונה ממש אוכלת משעה שנתארסה).
אם מתה וכו'. הלכה זו היא אפילו למשנה ראשונה, ואינו יורשה אלא אחר כניסתה לחופה (או מסירתה לידי שלוחי הבעל).
להאכילן בתרומה. והיא לפי המשנה הראשונה (האמצעית), ואם התנה לזון אפילו ארוסה אוכלת בתרומה, עיין בבה"א.