המקבל שדה וכו'. כתבו הראשונים שהמקבל כאן פירושו החוכר. ומדינא צריך לשלם פירות מעושרים, אלא שהקלו על חוכר מישראל שיתן לו טבל למעשרות, ויסמוך על הבעלים שהם יעשרו. אבל ר"מ העמידו על דין תורה.
וממין אחר וכו'. כלומר, או ממין אחר וכו'.
קיבל הימנו וכו'. כלומר, האריס שקיבל מבעה"ב זרע על מנת לשלם לו את הזרע בשעת הגורן, הרי יש כאן הלואה, וצריך לשלם לו בעד הזרע חולין מתוקנין, כמו שלוה ממנו.
שחולקין וכו'. כלומר, במקום שאף בעד הזרע משלם לו בגורן (ואינו טורח להביא את הזרע לעיר, כדין הלואה שמשלם במקום שלוה), הרי מוכח שהתנאי היה שיוסיף לבעה"ב בשכר אריסותו אף את הזרע שלוה ממנו, והכל בכלל תשלומי האריסות, וחולק בפניו. ועיין בבה"א.
שיויו. כלומר, טבל כשיווי זרע החולין שקבל. עיין בבה"א.
הכל מודים וכו'. נראה שצ"ל: בכל מקום מעשר וכו', כלומר, אף מקום שחולקין בגורן, שהרי הלואה ברורה היא.