1
מעשר הוא וכו'. כלומר, שאחר העיד עליו שהוא מעשר. וכאן מדברים ברוצה ליקח.
2
אמ' לו וכו'. הברייתא מגבילה את הרישא, ואומרת שאינו נאמן אלא אם העיד שלא בפני המוכר.
3
בבית דין וכו'. כלומר, נאמן אפילו בפניו, וחזקה שלא ישקר בב"ד, מפני חנופה גרידא.
4
ששהה וכו'. כלומר, אין דינו כאכסנאי, אלא כבן העיר וצריך לחקור ולמצוא מומחה שנאמן לרבים.
5
במה דברים וכו'. חוזר לה"ד, למחלוקת רשב"ג ורבי, ודווקא ברוצה לחלק תרומות ומעשרות לחבר ע"ה נאמן להעיד על גוף האדם שהוא חבר (מפני שקול יוצא לחילוק, וירא לשקר), אבל ברוצה למכור שביעית וטהרות לחבר אינו נאמן, עיין בבה"א.