שיאמר לכהן וכו'. צ"ל: שיאמר לחברו וכו'.
בכתנות מקדש וכו'. כלומר, אם ישראל נדר מאתים זוז לכתנות כהונה שישמש בהן הכהן, רשאי וכו'. עיין בבה"א.
ישראל שמכר וכו'. כלומר, שהחכיר את אילנות הזיתים בששים לוג שמן טבל, בין שיעשו הרבה בין שיעשו מעט. ועיין בבה"א. ושמא צ"ל כאן בפירוש: ישראל ש[ה]חכר, שהחכיר וכו'.
מותר. שהרי המעשרות הם מדינא של הכהן, ומותר לו להוסיף על המקח כמה שירצה.
ומעשרות שלי וכו'. כלומר, אפילו התנה עמו שיוסיף לו את המעשרות שבכל הזיתים חייב לתת לו, שאין איסור מסייע אלא אם הוא פוחת לו לכהן משכרו, אבל מותר לו לכהן להוסיף כמה שהוא רוצה. והתרומה והמעשרות הרי הם של הכהן מדינא, ומשל עצמו הוא נותן לו.
משם שביעית. כלומר, אין השביעית משמטתו, מפני שאין כאן מלוה. ועיין בבה"א.
משם רבית. שהרי אין כאן אגר נטר, והוא יכול להוסיף על המקח כמה שהוא רוצה.
מחלל וכו'. שהרי אין בעה"ב נותן לו כלום, אלא, אדרבא, הכהן הוא שמוסיף לבעה"ב בחנם.