נוטל מן הכוסמין. שהרי כאן אין חיוב חלה לא בחטים ולא בשעורים, אפילו בצרוף עם הכוסמין. אבל הכוסמין מצטרפות עם כל אחת מהן, ובהן גרידא יש שעור חלה.
שאין תרומתו וכו'. צ"ל: שאין (=שאם) [תרם] תרומתו וכו'.
מצטרף הוא וכו'. ולפיכך אינו דומה לא לתבואה שלא הביאה שליש שאינה ראויה להצטרף, ולא לפירות שלא נגמרו מלאכתם שאינם זקוקים לצרוף.
בטמא כשיעור. כלומר, כשיעור לטמא אחרים, והיינו כביצה.
חוץ מן הטמא וכו'. והטמא אינו מתקדש כחלה, ואף אינו מצטרף לעיסה, ואם עלה בידו טמא בתוך החלה שהפריש, יש כאן חולין טמאים (שאין בהם כשיעור לטמא את החלה) וחלה טהורה, והכל מותר באכילה. ועיין בבה"א.
בטמאות כשיעור וכו'. כלומר, כביצה, כלעיל שו' 17. ועיין בבה"א.
חוץ מן הטמאות וכו'. כלומר, קובע מקום בכרי, וקורא שם תרומה, ואומר הרי זו תרומה על כל החטים חוץ מן הטמאות שבהן, והטמאות מצטרפות לשאר הכרי, והתרומה חלה אף עליהן. ועיין בבה"א.
פוטר את עריסיו' וכו'. כלומר, היה פוטר את האריסיות (מספר רבים מ"אריסות"), ממעשרות ומשביעית בסוריא, אבל היה אוסר לכתחילה לארס בשביעית בסוריא. עיין בבה"א.
שלא יהא הוא מלקט וכו'. כלומר, ובלבד שהוא לא יעשה במחובר והגוים בתלוש, אלא להפך הם עושים במחובר, והוא בתלוש, עיין לעיל עמ' 181, שו' 32 ואילך ומש"ש.
חלה אחת וכו'. ודווקא באריסיות שהקרקע הוא של גוי פטר רבן גמליאל, אבל בחלה שנתחייבה ברשות ישראל, דין סוריא כדין א"י. עיין בבה"א.