1
עיסת כלבים וכו'. במשנתנו (פ"א מ"ח): עיסת הכלבים וכו', אם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה. ומפרשה ר' יהודה, שאם עשאה לימודין, כלומר, כנסרים (רש"י), או כחשוקי החבית, פטורה.
2
בעסק עסתו וכו'. כלומר, כהן המגבל בטהרה לע"ה, וכשהוא מתעסק בבצק (עיין הלשון במשנת פסחים פ"ג מ"ד), נשתייר שם קמח שלא נילוש.
3
הקרץ וכו'. כלומר, וכן פתיתי עיסה קרוצה, וכן השאור, כולם מצטרפין לחמשת רבעי קב, כלומר, שיעור עיסה החייב בחלה.
4
שעינו יפה וכו'. כלומר, שנותן בעין יפה, ואף באחת מכ"ד יש בה כדי מתנה.