1
והמוסר כלים וכו'. כלומר, אף שהכלים אינם שלהם נאמנין לומר שלא נטמאו.
2
בזמנו וכו'. כלומר, בשעה שמסלקין ממנו את לחם הפנים, ואף שהוא שבת, ואסור להטביל בשבת, לא גזרו על שבות במקדש. ופירשו בירושלמי שניטמא בטומאת משקין, שהיא דרבנן, עיי"ש.
3
והיו צדוקין אומ' וכו'. פירש בח"ד שהם לא היו מודים בטומאת משקין, ולפיכך אמרו בואו וראו שמטבילין דבר טהור.