1
אין מביאין תודה וכו'. כלומר, כדי לצאת בה ידי חובת קרבן שלמי שמחה, כמפורש בסמוך. עיין בבה"א.
2
ולא בעצרת וכו'. ואעפ"י ששלמי שמחה קריבין ביו"ט, אין הדברים אמורים אלא במביא קרבן שאינו מוכח מתוכו שיוצא בו גם ידי חובה, אבל תודה שמביא לחם עמה, ואינה נאכלת אלא ליום אחד, אסור להקריבה ביום טוב, עיין בבה"א.
3
בחג הסוכות וכו'. כלומר בחול המועד, ויוצא בה ידי חובת שלמי שמחה.
4
שכל שבא וכו'. ואינו מביא בסוכות משום גזירת הכתוב, עיין בבה"א.
5
תודה באה וכו'. חולק על אביו וסובר כת"ק אלא שמפרש יותר ומוסיף שאף בסוכות אינו יוצא בה ידי חובת קרבן שלמי חגיגה, משום שאינם באים אלא מן החולין.