הבאת מקום. כלומר, לירושלים, ואסורים מלאכול חוצה לה.
וחייבין בביעור. מה שאין כן תרומה ביד כהן שאינה חייבת בבעור.
שאין דמיהן וכו'. שהרי בכורים אין תופסים את הדמים.
לא אסרו וכו'. כלומר, אם זרע בכורים כבר בטלו, ולא אסרו אותם שיאכלו בירושלים דוקא.
מעשר. מלה זו היא פיסקא ממשנתנו (פ"ב מ"ב): יש במעשר ובכורים וכו' וגדוליהן אסורין וכו' ור"ש מתיר.
באי זה מעשר אמרו וכו'. כלומר, באיזה מעשר התירו החכמים הראשונים (שאני הולך בשיטתם) את גידוליהם.
נכנס לירושלם ויוצא. כלומר, שנכנס לירושלים ויצא (כצ"ל) שאין לו פדיון (עיין בבה"א), ולא הטריחוהו החכמים להעלותו לירושלים.
בשאין בו שוה פרוטה. כלומר, או בשאין בו שוה פרוטה, ואפילו לא נכנס לירושלים, שהרי אי אפשר לפדותו, שאינו תופס את פדיונו, כמבואר להלן. ועיין בבה"א.
ובשאין לו וכו'. שמא צ"ל: שאין לו, כלומר, מפני שאין לו (למעשר בפחות משוה פרוטה) פדיון. ועיין מ"ש בבה"א.