1
אל תראה וכו'. כלומר, אל תתראה, לא בערומיך ולא בלבושיך. כשם שאמרו בתענית (י' ב'); הלך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין ה"ז מתענה עמהם וכו', אל יתראה בפניהם (ח"ד), והובאה ברייתא זו לכאן, כדי להדגיש שבמקום שבני אדם עומדים ערומים תלבושת הלבושים אינה אלא ארעית (ע"פ הנ"ל).
2
עת לשחוק וכו'. והיינו בזמן שנאמר אז ימלא שחוק פינו (עיין קה"ז ולק"ט לפסוק), כלומר, לעולם ישתף אדם את עצמו עם הציבור, ואל יהיה חתן בין האבלים ואבל בין החתנים.