1
שכתב נכסיו מתנה. כלומר, בלשון בריא, ולא כתב "ולאחר מיתה".
2
אע"פ שזיכה וכו'. כלומר, אעפ"י שזיכה את השטר ע"י אחר, לא עשה כלום, מפני שנותן את המתנה לאחר מיתה, ואפילו לא חזר בו לא עשה כלום.
3
בשם חבירו וכו'. כלומר, שחבירו היה תקיף (שהיה ירא מן היורשין), וכאן הרי לא איכפת לו אם חבירו יזכה בחייו, שהרי אפילו אם יבריא ישאר בנכסיו, ולפיכך אפילו אם מסרו את השטר לאחר מיתתו דבריו קיימין, שאין השטר כאן אלא לראייה בעלמא.