דין באיזו ענין הוי פירש
ואמנם מה נקרא פירש הנה במידי דנייד ברור שאם פירש בענין שנראה שהוא אינו עוד בכנופי' עם האחרים זה מקרי פירש וכמו שכתבתי לעיל ואמנם במידי דלא נייד כגון ט' צבורים כו' ופירש ככר א' מן הצבורין לזוית אחרת אפילו בסמוך לו צ"ע אם זה מקרי פירש או שמא דוקא כשפירש חוץ לבית זה מקרי פירש. והנה מצינו מחלוקת בין רש"י לרשב"א בענין הא דמשני הש"ס בנמצא ביד נכרי וכתב הרשב"א בחי' חולין דף צ"ה ד"ה והא דאמר רבי וז"ל ומסתבר' דוקא חוץ למקולין אבל במקולין אסור דהא נולד לנו הס' בקבוע ולא עוד אלא אפי' ראה אותו יוצא מן המקולין אסור ולאפוקי מדעת רש"י שכתב דנמצא ביד נכרי במקולין עכ"ל (ובזה י"ל קו' המל"מ בפ"ד מהל' מת"ע הל' ט' בחורי הנמלים דה"ל פירש די"ל דזה לא נקרא פירש כיון דדרך כל השדות שיש בו חורי נמלים) ונ"ל דע"כ לא פליג רשב"א אלא במקולין דס"ל לרשב"א כיון דכן דרך לטלטל הבשר שבמקולין ע"י הלוקחין שמוציאים אותו ממקום למקום לראות השמנה היא אם רזה ומחזירים אוחו לטבח וא"כ דרכו בכך לטלטל בכל המקולין וגם מה שהתיר רש"י היינו בשכבר לקח הלוקח לידו וכבר נגמר המקח אבל בט' צבורין של חמץ כו' וכן בטבעו' של עבודת כוכבי' דאמרי' התם סתם פירש משמע רק שפירש מן הצבור אפי' בסמוך לו זה מקרי פי' וראי' לזה מהא דאי' בשקלים פ"ז מעות שנמצא בין שקלים לנדבה קרוב כו' לשקלים יפלו לשקלים וכ' הר"ב ולמ"ד רוב וקרוב הולכין אחר הרוב מוקי מתניתין בשוין ע"כ והתם עדיין מונח בעזרה וא"כ הוי לי' קבוע אע"כ דזה מקרי פירש ועוד נ"ל דע"כ לא פליגי אלא בנמצא ביד נכרים לאחר שגמר המקח ועודו עומד במקולין אבל אם נמצא מושלך בארץ אפילו במקולין גופא לכ"ע מקרי פירש והיינו כמ"ש דדוק' במה שדרכו בכך לא מקרי פירש ולפ"ז במקום שמוכרין אוזות שחוטו' על השלחן ונמצא א' מהן טריפ' אע"פ שאווז אחד מונחת לבד על השלחן ע"פ מקר' שהניחה לבדה אחד מן הלוקחין או המוכר או אפילו כשעדיין הוא ביד הלוקח זה לא מקרי פירש אפילו לרש"י אבל אם נפלה אחד מהן על הקרקע זה מקרי פירש לכ"ע: