ישוב לדברי הש"ך מסימן ט' שסותר למש"כ בס"קד
ולפ"ז א"ש ג"כ דברי הש"ך בכללים סימן ט' שכתב בב' חתיכות מתערובת חד בחד ונאבד א' דאסור ול"ד לתערובת חד בתרי דכבר נתבטל מה"ת ע"כ וצ"ע שהרי הש"ך כתב בס"ק ד' דגם ס"ט חד בחד אינו אלא מדרבנן ובזה א"ש דכיון דעכ"פ צריך לאכול ב' ב' כיון דאין כאן ס"ס דבשלמא כשנמצאת חתי' א' בסימן ז' דמדמי ליה לביצה שהוא דבר חדש וא"כ הוי שפיר ס"ס משא"כ כשנמצאת ב' חתי' וא"כ מ"ש השתא מדמעיקרא שהיו ג"כ תערובת חד בחד וכמ"שכ הש"ך ס"ק ח' וא"כ אף אח"כ כשנאבד ל"ל שמא האיסור נפל ואת"ל ההיתר שמא זו כשרה וכמו שהקשה המנ"י בכללים ס"ק ט"ז ז"א שהרי כבר כתבנו דאין זה ס"ס כלל רק דהרא"ש כתב זה לחלק למה לא יאכל כלן בב"א וההיתר אינו רק מטעם דתליא וא"כ צריך לאכול ב' ב' והכא א"א ודברי המנ"י שם שכתב שכיון דנאבד הוי הנשאר כמו בנמצא חתי' א' בסימן ז' ולא קרב זה אל זה כמו שכתבתי לעיל בסימן ע"ד דדוקא בנמצא אחד שנולד תיכף בב' ספיקות ביחד מה שאין כן כשנמצא ב' חתיכו' א"ל שמא אין כאן איסור כלל וא"כ מאי מהני מה שנאבד אח"כ ודברי הש"ך ברורין גם מש"כ המנ"י שם ס"ק י"ז בס' איסור שנתערב ברוב וחזר א' מהן ונתערב חד בחד שכתב הש"ך דשניהם אסורים וכתב המנ"י דלרשב"א מותר זה הוא לפי הבנתו ברשב"א אבל כבר כתבנו בסימן מ"ז דבזה כיון דלכ"ע צריך לאכול ב' ב' לכ"ע אסור וכמש"כ מהרש"ל וכ"כ הפ"ח דס"ט שנתערבה ברוב וחזר ונתערב ברוב דאפ"ה אסור לאכול כלן בבת אחת ע"ש: