דין דלא שייך ביטול קודם ידיעה אם מן התורה או מדרבנן:
ולפ"ז כיון דמוסכם מכל הפוסקים דקודם ידיעה ל"ש ביטול והש"ך והפ"ח בסימן ק"ט כתב מדאורייתא והמנ"י כתב דמשמע מרא"ש בפ' ג"ה דאינו אלא מדרבנן ובאמת המעיין ברא"ש שם ובתשובת רשב"א סימן תש"ל ובתשובת רמב"ן סימן קפ"ב לא מוכח מידי ואמנם בא"וה כלל כ"ד דין י' משמע להדיא דאינו אלא מדרבנן וכן משמע דעת הב"ח ומה שהקשו הפוסקים מסי' קל"ד סעיף א' ב' ונכנסו בדוחקים גדולים עיין במרדכי לא ידעתי מה הלחץ הזה די"ל דשם מיירי דסבר דמותר לבטל איסור וכמו שכתב הט"ז סימן צ"ט ס"ק ט' ומצאתי כעין קו' זו' בבכורות דף כ"ב ע"א בתוס' ד"ה סבר ותירצו ג"כ כמו שכתבתי עכ"פ לכ"ע הידיעה גורם ההיתר וכן לענין תהר"ל דקיי"ל דתרנגולת בנוצתה לא מקרי תהר"ל דוקא אם נודע לנו בעודה בנוצתה אבל אם לא נודע לנו עד אחר שהסירה הנוצה אע"ג דנתערבה בעודה בנוצתה אזלינן בתר שעת ידיעה וכ"כ בתשובת רדב"ז ח"א סימן רפ"ז בהדיא כן וז"ל הדבר ברור דלא אזלינן אלא בתר השתא עכ"ל וא"כ אם נתערב וקודם שנודע התערובות נפל א' לים וא"כ לשיטת מנ"י דאינו אלא מדרבנן א"כ עכ"פ נתבטל מדאורייתא וא"כ אמרינן דאיסורא נפל כמ"ש הש"ך בשם הרשב"א בס"ק מ"ו משא"כ לדעת הש"ך ופ"ח דלא נתבטל כלל מדאורייתא וא"כ הב' הנשארים אסורים ולפ"ז מה שהעליתי דא' בבית זה וב' בבית זה אינם מצטרפים וא"כ אם נפרש חתיכה א' לבית א' חתיכה זו מותרת מטעם כל דפריש משא"כ הנשאר במקולין אסור ואפי' אם הם חתיכה שאינם ר"ל דהא קודם הידיעה לא נתבטלו ועכשיו כשנודע אין כאן ג' חתיכות ביחד וכ"ז פשוט וברור וכן הודה לדברי הגאון בעל בית מאיר כאשר נראה ממכתבו: