ליישב לשון תו' ורא"ש והר"ש שכ"א מביא ראיה אחרת
ועם זה י"ל דבר נאה דיל"ד דתוס' בזבחים וסנהדרין הביאו ראיה דפירש ממילא אסור מס"ד דגמרא דגרסי' התם אר"י א"ר טבעות כו' פרשה א' ממ' אינה אוסרת כו' מ"ש א' ממ' כו' אלא אימא פרשו מ' למק"א כו' והר"ש שהביא הרשב"א הביא ראיה ממסקנא דש"ס דפרשו מ' כו' ודוקא ע"י תערובת אבל בפ"ע אסורין והתוס' שם כתבו וז"ל דאמרינן פרשה א' מהן פליגי רב ושמואל אי אוסרת אבל היא גופה אותה שפרשה לכ"ע אסור ע"כ ולמה לא הביא ממסקנא ותוס' בחולין וכן הרא"ש בפג"ה מביאים ראיה רק מכוס של עבודת כוכבים ולא מטבעות ודוחק לומר דכ"ז שלא בדקדוק ולפ"ז א"ש דהר"ש סבירא ליה כשיטת רשב"א דמקרי פירש ושפיר מייתי ראיה ממסקנא אבל דעת תוס' בסנהדרין וזבחים י"ל דס"ל כרא"ה דלא מקרי כלל פירש וא"כ אין ראיה מפרשו דמ' וס' דהתם בדין אף המיעוט אסור ולכן הביאו ראיה מס"ד דפירש אחד ממ' וזה מקרי פירש גמור ודעת תוס' בחולין והרא"ש י"ל דמס"ד דש"ס לא רצו להביא ראיה וממסקנא אין ראיה דס"ל כשיטת רמ"א דהמיעוט לעולם מותר דדומה לנתפזר דכיון דנעקר כל הקביעות ל"ש למיגזר שמא יקח מקבוע ואפילו בודאי איסור מותר המיעוט ואפילו בפנינו דסתמא קתני פירש דמשמע בין בפנינו ובין שלא בפנינו כדכתבנו בסברת ר"ש הזקן והרוב לעולם אסור דאיסורא ברובא איתא ואפילו שלא בפנינו ולכן הוצרכו להביא ראיה מכוס של עבודת כוכבי' דפרשו משמע אפילו שלא בפנינו וכמו שכתבנו דכן דעת הרא"ש: