תשובת מהרי"ל וביאור כוונתו
כתב מהרי"ל בתשו' סימן קס"ט על שאלת בעל תה"ד ששאל שם בסימן קס"ח אם נשחטו צאן הרבה לאחד כ' ולא' ט"ו ולא' ה' וכ"א מכיר שלו ואחר כך הותזו ראשיהן ולקח כ"א צאן שלו ולא ידעינן הי מינייהו קדים ונמצא טריפות בראש א' מהם אם יש לדמות ולומר באותן של כ' היה הטריפות דלדידיה אית ליה רובא כההיא מעשה דא"ז דלאחד היה כ' אתרוגין ולא' י' ולא' ה' ובא אנס וגזל איזה אתרוגים והסיר הסימנים ופסק הא"ז דאמרינן כלדפריש מרובא ואלו שגזל היה של זה שהיה לו כ' (הובא בח"מ סימן רצ"ב) והשיב לו מהרי"ל וז"ל אי לא פריש אלא חד ראש הוי מצית לדמות לפי סברתך אבל כיון דפרשו כלם מ"ש דהטריפה מרובה פריש ולא נימא אכל כשר וכשר מרובה פריש דהתם באתרוגין אכל הני דפרשו אמרינן מרובה פריש ממיעוטא לא פריש כלל מה שא"כ בנידון דידן דע"כ ממיעוטא נמי פריש. ולע"ד אפילו בלא הך טעמא ל"ד כלל היכא אמרינן מרובה פריש היינו דפריש מהרוב והנך דנשארים פרושים ג"כ מהא דפריש ונשארו כמעיקרא אבל הכא בטריפות ע"כ כבש הטריפה עודנה עם התערובת ומה שייך כל דפריש לא נודע לנו ע"י הראש אלא דטריפה חדא בינייהו (וכוונתו דבשלמא אם היה נפרש כבש אחד היה אמרינן עליו כל דפריש כיון דהוא פריש מהנשארים משא"כ כאן שכל הכבשים עדיין בקביעותן רק הראש נפרש ואין זה אלא שנתגלה ע"י שיש טריפה אחד בין הכבשים ואין כאן פירש כלל). ואם נפשך לומר איסורא ברובא איתא להא לא הוצרכה תשובת מהרי"ח (כוונתך דאם דעתך משום דיש לומר איסור' ברובא איתא ואם כן ממילא המיעוט מותר אם כן הוא גמ' בהדיא בפ' התערובת בטבעות של עבודת כוכבי' דפרשו מ' למקום אחד וס' למק"א דאמרינן איסורא ברובא איתא לדעת קצת פוסקים) ומ"מ נראה דל"ד (כוונתו לטבעות של עבודת כוכבים) דודאי אי הוי כולהו מעורבות ופירש המיעוט למקום אחד מן הרוב הוי שייך לומר הכי אבל כיון דכל חד וחד היה שלו מבורר מנין לי למעבד הני מיעוט והני רוב הני קבוע כמו הני וכמחצה ע"מ דמי (כוונתו דכל א' וא לא מקרי כלל פירש רק קבוע בפ"ע דכיון דלא היו מעורבים מתחלה אפילו אם ידעינן שזה שהיה לו ה' פירש מתחלה עם צאן שלו מבית השחיטה לביתו לא ה"ל פירש דכ"א וא' קבוע בשלו) ואי איכא למצוא צד היתר יש לדון על תחלת המעשה כשהיו הצאן בחיים קודם השחיטה ואיגלאי מלתא למפרע דחד טריפה הוי בינייהו ונימא כל הני דשחטי' המיעוט פריש מרוב דהרוב כשרות היה הואיל ופרשו קודם שנולד הס' ל"ג שמא יקח מקבוע וגם ע"ז יש לגמגם דלא ידעינן מאן קדים עכ"ל מהרי"ל: