דין באיזה ענין אמרינן דשחיטה הוי פירש או לא
וא"ל דעכ"פ נאמר על כ"א שנשחט מרובא פריש זה שנשחט וכדהוכחתי לעיל סימן י' דפירש היינו כונתם שנשתנה מענין ראשון ובודאי משמע שאף שהיו כל ג' כבשים עומדים ביחד בחיים בבית השחיטה רק שהתנה שהעלם בזא"ז אחר שחיטה וכבר הוכחנו דשחיטה ג"כ מקרי פירש דדמי לזורק אבן דאי לא משום קבוע הוה אמינא כל דפריש היינו זה שנהרג היה מן הרוב יש לומר דלא דמי דבשלמא התם נשא' זה כך משונה מן הנשארים משא"כ כאן ששחט כולם ואם כן חזרו להיות שוין ואין זה מופרש ומובדל בזה מחבירו וכמו שכתבנו בסימן ס"ח בשם הפ"ח דחוזר לקביעות ראשון דכיון דלא היה נודע לנו הפרישה ל"ש אטו מגיסא ובאמת אם היו כאן ג' בהמות ושחטו אחד והשנים עדיין בחיים ונודע לנו שהיה אחד מהן טריפה אמרינן ע"ז כל דפריש כיון שנשתנה מן השני ואף שאח"כ ישחטו גם הב' מ"מ נשא' בהתירא דאטו מגיס' כו' משא"כ כשלא נודע לנו עד אחר ששחטו כולם ועכשיו הם שוין אין שייך לומר כל דפריש רק כשנפרש באמת למקום אחר והיו אז רוב כנגדם משא"כ כאן כשמכרו זה עדיין לא נשחטו הב':
יצא לנו מזה דאם מכרו כל הבשר ולא נשאר שום דבר במקולין אפ"ה הכל שרי ואע"ג דבב' אחרונים ל"ש לומר כל דפריש היינו דוקא ליקח אותם לכתחלה לאחר שנודע אבל אם פרשו גם כן קודם שנודע מותר לדעת האפי רברבי וכמו שכתב לי הגאון בית מאיר דכל א"וא תולה בחבירו ואומר שלי הוא מן הרוב הכשרים ושלך אסור כיון דנתבטל מדאורייתא אף קודם הידיעה. ואפילו אם נאמר שלא נתבטל מדאורייתא כשיטת הש"ך מ"מ אפשר שאנו אומרים כך וצ"ע עכ"פ אם הידיעה מדרבנן בודאי כך הוא דאל"כ ק' כיון דס"ל דקודם ידיעה ל"ש ביטול וכתבנו דמיירי שמכרו הכל למעלה ואם כן עדיין קשה מאי מהני מה שנתבטל הא לא היה ההיתר רק מחמת הפירש ועכשיו אין בכל בית רוב שהרי אינו מחלק אם לקחו חתי' הרבה או א' ומדאוסר החתי' שנשאר למטה וע"כ ס"ל דל"א כשנודע עכשיו איגלאי מלתא למפרע שהיה כבר בטל ואם כן מאי מהני מה שהיה תערובת למטה בכבשים הא עכשיו אין כאן רוב אע"כ דעל כל א' וא' אמרינן מרובא פריש כיון שהם עכשיו בפירש:
ועוד מוכח מדבריו דל"א שיצטרף מה שלמעלה עם מה שלמטה שיתבטל ברוב דאל"כ חתי' הנשאר למה אסור אע"כ דדוקא במקום אחד מצטרפין ולא בב' בתים: