דין אם יש חילוק אם נתערבו הריאו' קודם שנמכר או שנמכרו תחלה ואחר כך נתערבו:
קיי"ל כל מה שפירש שקודם שנודע התערובת מותר כמ"ש כל הפוסקים ראשונים ואחרונים וראיתי בספר אחד נדפס מחדש חיברו חכם א' שבזמנינו והוא הגאון הגדול אב"ד דק"ק ליסא נקרא חוות דעת על יו"ד שכתב בסי' ק"י וז"ל ודוקא שפירש ממקום שנולד התערובות קודם שנודע הס' כגון שנתערבו הריאות במקום א' ואחר כך פירשו למקום אחר אבל אם נשחטו ג' בהמות בבית א' ופירש א' מהן ואחר כך נתערבו הריאות ונמצא א' טריפה אף מה שפירש אסור דלא חשוב פירש מה שנפרש קודם שנולד התערובות וכן הוא בתשובת רמב"ן סימן קפ"א שכתב ואלו פרשו קודם שנתערבו אסור עכ"ל ולא כתב שום ראיה לזה ומה שכתב מתשובת רמב"ן המעיין שם יראה במח"כ הרמה שלא כיון רמב"ן לזה כאשר נעתיק לשונו בסמוך אי"ה וכן העתיק הב"י ס"ס ק"י וכן בתשובת רמב"ן הנדפסת כמו שהעתיק ועוד דמלשונו משמע מאחר שבשעת פרישה היה נודע הטריפה ונכרת אלו מצאו באותו הפעם הטריפות ולכן לא מהני פירש ולא ידעתי מה בין זה לדינו של הרא"ה שכתב הש"ך בס"ק י"ד י' חנויות מחוזקות לנו כולם בחזקת כשרות ולקח מא' מהן ואינו יודע ממי לקח ואחר כך נודע לנו שאחד מן החניות טרפה וניכרת החנות רק שאינו יודע ממי לקח דדעת הרא"ה דמיקרי נולד הס' בקביעות ולא מהני הפרישה ואנן קיי"ל כר"ן (ול"נ דגם דעת רשב"א כר"ן עיין בתה"א דף קכ"א ובחי' וז"ל רשב"א בחידושיו ל"ד במעשה דההוא טבחא ומיהו מה שלקחו כבר מנכרי ואפילו במקולין מותר דל"ל כל קבוע כו' אלא כשנולד הספק במקולין קודם שלקח א"נ כשנודע בבירור קודם שלקח זה שהיה שם טריפה כענין ט' חנויות כו' אבל אם בשעה שלקח עדיין לא נודע שהיה שם טריפה וגם לא נולד שם ס' בהא ל"א כל קבוע שהרי בשעה שלקחו לא היה שם ס' ולא נולד הס' מעולם בקבוע אלא בפירש ואז איכא למימר כל דפריש והיינו דאמרינן ובנמצא כו' עכ"ל וכ"כ בתה"א דף קכ"א דלא כש"ך) וכן הסכימו כל האחרונים וזה דומה ממש לדבריו שהרי בשעה שלקח אלו היה נולד שום ס' היה יכול לדעת אם כשרה או טריפה שהרי אין כאן תערובת כלל והחנות הטריפה היא נכרת ואעפ"כ כיון שלא היה נודע לנו התערובות ואחר כך נתגלה שחנות זו טריפה וזה א"י ממי לקח מ"מ מקרי פירש ולמה גרע זה ואדרבא י"ל דבזה גם הרא"ה מודה דדוקא כשעדיין ניכר חנות הטריפה אוסר הרא"ה אבל הכא שנתערבה מה לי אם הפרישה היה קודם התערובות או אח"כ דממ"נ היה שם קביעות וזה נפרש: