ומעתה יתפרש דין זה דממלא י' דליים ונתן לי' כלים ונמצא שרץ באחד הכל טהור ואף דמחזיקין ממקום למקום לתלות ומיירי מבור יין ושמן כסתם בור דדין זה הוציא הרמב"ם ממתניתין דטהרות פ"ד ודלא ככ"מ וכבר כתבו התוס' והר"ש שם דמתניתין מיירי מבור יין ושמן ועיין היטב בלשון הרמב"ם דבדין א' בממלא בכלי א' ונתן בי' כלים כתב אפשר שיתאחרו המים וכאן בהל' זו לא הזכיר מים דבאמת מיירי מבור שמן וא"כ אם היה השרץ בדלי שדלה בו מן הבור ושמא זה היה הראשון שמלא בו וטמא כל מה שבבור כדין זולף ונמצא שרץ בראשונה דכלן טמאות ואמנם כיון שאין לדלי אוגנים הוא דומה ממש למערה מכלי לכלי ונמצא בתחתון דהעליון טהור דאלו הוי בעליון חזי לי' ולכן כאן נמי הכל טהור אבל אם יש לדלי אוגנים וא"כ חיישינן שפיר שהי' בעליון דמחזקינן ממקום למקום לתלות וכיון דלא ידעינן איזה היה ראשון חיישינן שמא היה השרץ בדלי שהכניסו ראשון ונטמא כל הבור ולכן הכל טמא ור"ל לתלות:
ומה שכתבתי דדין דממלא בכלי א' הוציא מברייתא דנדה ור"ל שנמצא השרץ בכלי שמילא בו ודין דממלא בי' כלים הוציא ממתניתין דטהרות היפך ממש ממה שכ' אדונינו הכ"מ הוא בדיוק גדול דהא בבריי' איתא להדיא מים וגם המדלה י' דליים ולא ניכר שם הכלים ששופך לתוכו ולכן מפרש רש"י ורמב"ם דר"ל שנמצא בכלי שדולה בו משא"כ במתני' דטהרות דלא נזכר מים וגם שם איתא הממלא בי' דליים ור"ל שמיל' י' כלים בי' דליים דכן הוא סתמא דמלתא ששופך כל דלי לכלי אחר ודלא כגרס' התו' שהביאו בנדה בלשון המשנ' המדל' דבנוסח' שלנו במשנ' הממל' ור"ל שמיל' י' כלים בי' דליים וא"כ קאי ונמצא שרץ ר"ל באחד מן הכלים שמילא וע"ש בתי"ט וניצול אותו צדיק מכל השגות:
ולענין שאילתינו כיון דלדעת התוספת שכתבנו לעיל הא דמחזקינן מזמן לזמן ואפילו באותו מקום הוא דוקא לקדשים ודעת הרמב"ם ורשב"א בהדיא דאפילו בקדשים עכ"פ בקופה בדוקה אינה אלא לתלות ברה"י ובר"הר טהור לגמרי והכי איתא בהדיא במ"ב שהביא המ"א דבמקום דאיכא חזקה אמרינן השתא איתרע ולפ"ז בודאי יש לסמוך ע"ז במים וכלים בדוקים שנאמר השתא נפל אם לא במקום דשכיח כמו שהוכחתי מעכבר בשומן ולפי מה שהוכחתי דדעת הרמב"ם ורשב"א דאפילו באינה בדוקה ובקדשים רק לתלות א"כ בחולין היה לנו להקל היכא דאינה שכיח דומיא דעכבר ולסמוך על התוס' אך מי יקל ראשו נגד הש"ע שפסק כראב"ן בסימן תס"ז סעיף י"ב במליגה דמחזיקין מזמן לזמן ועכ"פ בבדוק לא מצינו בש"ע ויש להקל:
ולכן אם היו הכלי והמים בדוקין לא מחזקינן מזמן לזמן ואם לא היו בדוקין נוהגין לאיסור וא"כ אם יש לכלי קטן אוגנים או בליטות שאפשר לומר שאף על פי ששפך לקדרות נשאר הגרעין בכלי הקטן הכל אסור דאמרינן שהיה בו הגרעין קודם שהכניסו ליורה ונתחמץ הכל ואם אין לו אוגנים א"כ היורה והכלי אסור והשאר מותר:
ואמנם צ"ע שהרי בתוס' חולין נ"א ד"ה המוציא הק' דכאן אמרינן כאן נמצא כאן היה וכן בהמדיר ובנדה אמרינן בשאלה חלוקה לאחרת ונמצא כתם דאין השניה מחוייבת לכבס ולא אמרינן כאן נמצא וכו' ותירצו דדוקא לבטל מעשה מכירה או קדושין אמרי' כאן נמצא כו' אבל בלא"ה אפי' כשהדבר ברשות אחר לא אמרינן כאן נמצא אלא אמרינן מעיקרא היה והרי להדיא דאפילו ממקום למקום מחזקינן למפרע וכ"ש מזמן לזמן לחודיה וצ"ל דתוס' ס"ל כמו שכתב הנ"י בשם הרמב"ן וכ"כ הרשב"א בחידושי יבמות דף קט"ו דדוקא לגבי ממון לא אמרינן כאן נמצא כו' אבל באיסורין וכן בטומאה אמרינן באמת כאן נמצא: