ליתן שכר להיות ערב שלוף הט"ז בסימן ק"ע סק"ג אוסר והש"ך בנקה"כ כתב דחוכך בזה וכדומה לו שנוהגין להיתר עכ"ל. דבימיהם לא נדפס ספר שיטה מקו' ב"מ וז"ל הריטב"א שם דף ס"ט ע"ב ד"ה אמר רבא כו' הילך ד' זוזי ואימא לפלוני דלוזפין לי מ"ט שכר אמירה נוטל והקשה הריטב"א תיפוק ליה שזה אינו מלוה לו כלום ותירץ תי' א' דקא משמע לן דאף על גב דלא נתרצה זה ללוות אלא לזה והוא מלוה ללווה אין כאן אפילו ריבית מוקדמת כי הוא לא נתן לו על דעת שילוה לו אלא על שכר אמירה בעלמא ושכירות בעלמא הוא ודוקא דקדים ויהיב ליה זוזי מעיקרא דאם לא כן כיון דמדידיה שקיל השתא זוזי הלואה מחזי כנוטל שכר מעותיו עכ"ל ומשמע מלשונו דדוקא אם לא ביקש ממנו שיהיה שלוף דוץ אלא מדעתו ורצונו עשה זאת אבל ליתן שכר שיהיה שלוף דוץ אסור וכן משמע לכאורה דאם לא כן הוה ליה לרבא למימר אימא לפ' דלוזפין לך ואתה תלויני א"ו דבכהאי גונא חסיר אבל אם עשה זאת מדעתו מותר וזהו שכלל רבא בדיבורו דלוזפין לי ר"ל שעל כל פנים תראה שיגיע המעות לידי ומכל מקום זה מיירי דוקא שנותן שטר חוב בהלואה בלא ריבית דאל"ה אוסר: