שאלה אשה שמלאו ימיה ללדת ושלחה לקרות חכמה ובדקה אותה ואמרה שעדיין לא נראה כלום מסימני לידה אם מותרת לבעלה:
תשובה כבר נתבאר זו בכו"פ סי' קצ"ד בשם תשו' נ"ש וכ"ב בס"ט והסכימו ביושבת על המשבר ואפי' מקודם שתשב על המשבר תיכף כשאחזוה חבלים אסורה לבעלה שמא הגיע זמן הלידה ואמנם כאשר תפסוק החבלים אע"ג שכבר ישבה על המשבר כיון שפסק הוא סי' שהיו חבלי שוא ומותרת לבעלה בלא טבילה אם לא במקום שכבר נהגו להחמיר אין להקל ואם כך בנידון דידן שאפילו חבלים לא היו לה אע"פי שהחכמה הכניסה אצבעה בעומק מ"מ זה אינו ענין כלל ליושבת על המשבר ופשיטא לפתיחת הקבר ולכן יש להתיר בפשיטו' לכ"ע כנלע"ד: ועכשיו מצאתי בתשובת אמ"ו בנ"ב מה"ד תנינא סי' קכ"ח שכ' וז"ל מה שאמרו א"א לפתיח' הקבר בלא דם אין חילוק בין גרם הפתיח' הוא מבפני' בין גרם הפתיח' הוא מבחוץ שהרופא הכניס אצבעו או איזו כלי ופתח פי המקור בין ילדה ובין זקנה או מעוברת ומניקה תמיד אין פה"ק בלא דם עכ"ל: ולפי"ז היא טמאה אך לא זכיתי לידע מצ"ל הא ואינו מביא שום ראי' לדבריו רק כתב דזה דבר פשוט וצ"ע דלפי"ז כאשר ימשמש הבעל באצבע בשעת תשמיש או כשמכניס האבר ג"כ נימא א"א בלא דם ועוד שהרי עיקר הבדיקה בהפסק טהרה שתכניס אצבעה בעומק אלא ודאי דאין זה ענין לפתיחת הקבר שהרי אפי' האבר כשהוא גדול הרבה אינו מגיע רק עד הפרוזדור ולא לחדר כמ"ש התי"ט בשם רמב"ם פ"ב דנדה משנה ה' ולכן נ"ל דאגב שיטפא כ"כ אמ"ו ולא דק בזה: