המניח עירוב תבשילין וכו' ואומר בעירוב זה יותר לי לאפות ולבשל מיו"ט של מחר לשבת. כתב המגיד משנה יש מי שאומר להוסיף בנוסח הברכה ולהדליק את הנר וכו' ונראה דרבינו לשיטתו אזיל דס"ל בהבערה מותר אפילו שלא לצורך כלל דאמרינן ביה מתוך [ועיין ריש פרק א'] ואף בלא צורך קצת כמו נר של בטלה מותר להדליקה ביו"ט ומכ"ש לצורך שבת, ורב הונא דאמר מי שלא הניח עירובי תבשילין מדליקין לו נר אחד, דרב הונא לטעמיה אזיל דס"ל (דף כ"ב) בעישון דמוגמר אסור בהבערה דמבעיר אסור עיי"ש בתוס' ומהרש"א כתב להדיא דר"ה ס"ל דלא אמרינן מתוך, ולכך ס"ל דמדליקין רק נר אחד משא"כ לדידן דקיי"ל בהבערה מתוך וכו' מותר להדליקו, וכן השו"ע אף דהוא פוסק [בסימן תקי"ד סעיף ה'] נר של בטלה אסור להדליק לכתחילה היינו לפי דאמרינן בירושלמי לא תאסור ולא תשתרי, וא"כ לצורך שבת וכדומה ודאי מותר כיון דמדינא מותר, רק הירושלמי החמיר בו ומכ"ש להרמב"ם דמותר לגמרי, ומה שהקשה המג"א בסי' (תקכ"ז) ס"ק ח"י על השו"ע מהאי דר"ה הנ"ל לק"מ דלפי מ"ש על כרחך הברייתא כר"ע אתיא או כב"ש דס"ל דלא אמרינן כלל מתוך, דכלהון בחדא שיטתא קיימי עם ר"ה משא"כ למסקנא דקיימ"ל מתוך, ודאי דמותר ודו"ק.