עירובי
תבשילין שיעורו אין פחות מכזית בין לאחד בין לאלפים ואין עושין עירוב זה לא בפת וכו' אלא בתבשיל שהוא פרפראות כגון בשר ודגים וביצים וכיוצא בהן. ועיין בהגהת מיימוני שהביא בשם הירושלמי דיש ליקח פת כביצה וכתב הרמ"א בהג"ה סי' תקכ"ז דכך יש לנהוג, ובירושלמי לא מצאתי דבר מה שהעתיק בשמו ואדרבה מבואר שם כמו בתלמודא דידן דדי בכזית, ואפשר לומר דבירושלמי דס"ל דמערבין ליו"ט ראשון וליו"ט אחרון כמו בחג הסוכות בעירוב אחד וכמ"ש המג"א ומרדכי וא"כ כיון דבעי תבשיל לסמוך עליו ליו"ט ראשון ואחרון לכך בעי שני זתים אחד ליו"ט ראשון ואחד ליו"ט אחרון ולכך מצריך דוקא פת כביצה דהוא שני זיתים וס"ל דבדיעבד בפת לחודא סגיא ולכך מערב בפת כביצה ותבשיל סגי בכזית כיון דהוא רק לתוספת מצוה בעלמא, כי בלא"ה צ"ל בירושלמי דתבשיל הוא רק לתוספת מצוה בעלמא כיון דהוא מצריך לפת כביצה ותבשיל סגי בכזית ש"מ דס"ל דפת עיקר ותבשיל הוא רק תוספת בעלמא וצ"ע.
ודע כי בין השמשות מותר להניח עירוב תבשילין הואיל היותו רק מלתא דרבנן, וכתב הט"ז (סימן הנ"ל ס"ק ג') בשם הראב"ן דאפילו אם כבר התחילו הקהל ברכו כל זמן שלא התפללו תפילת יו"ט לא הוי קבלה ליו"ט ומותר להניח עירוב תבשילין ולא ידעתי מה ראה על ככה להעתיק דברי הראב"ן דהראב"ן ס"ל דאף בשבת נמי דינא הכי דבאמירת ברכו לא נתקדש שבת כלל ולא הוי קבלה לשבת עד שיתפלל הקהל תפילת שבת וכמבואר בראב"ן סימן תקס"ח דבשבת חד דינא אית ליה עם יו"ט, וא"כ לדידן דקיי"ל דעניית ברכו הוי קבלת שבת ה"ה ליו"ט וא"כ אסור ג"כ להניח עירובי תבשילין ולא קיימ"ל כהראב"ן כלל בזה.